אתה לא מחובר! התחבר או הירשם.

שאלות ותשובות

משטר של שער חליפין קבוע גורם לביטול המטבע שלך ולהשתמש במטבע אחר, האם זה עובד? ספקולנטים לא ישפיעו כי לא יהיה מטבע לתקוף וזו חסימה של כניסת ספקולנטים וזהו יתרון גדול.
*נבחר במטבע חזק $ או יורו- עלויות העברה כרוך בהפסדים לדוג' שינוי השקלים לדולרים וכל החוזים אלו עליות כבדות, ריביות. * מועצת מטבע (כתחליף לבנק המרכזי)- תפקידם לשמור על שווי מטבע ובמועצה עובדים לפי רזרבות ולא מנפיקים מטבע מקומי אלה אם יש בצד רזרבות.
במקום שאנשים יסתובבו עם $ הם יסתובבו עם שקלים וה-$ שהבנק יקבלו ריבית וזו שיטה מבחינה פיסקאלית הרבה יותר יעילה. למועצת המטבע יש יתרון של גמישות להיצמד למטבעות שונים ואפילו לעשות סל מטבעות וגם יש ריבית שזה יתרון הבעיה עם השיטה הזאת שצריך לנהל אותה בקפדנות ולא רצוי להצמיד למטבע אחד. *הצמדה שזה קצת שונה משער חליפין שבוע: לדוגמא:דולר ששווה 4 ₪ לא חייב להחזיק רזרבות בסכום שווה כדי לשמור על כך אבל הסכנה היא שיכולים לתקוף אותך ספקולנטים.
ובהצמדה אתה יכול להדפיס המון כסף ועדיין לשמור על שער חליפין קבוע ואז אתה חשוף לספקולנטים ואין לך חסינות. עוד חסרון שיכול להוות גם יתרון הוא שאני יכול לקיים מדיניות מוניטארית שיכולה להתפוצץ לי בפנים או שאנצל את המדיניות המוניטארית ושער חליפין קבוע.
* באיחוד מטבעות נמזג מטבעות ונזכה לרווחים בריבית בבנק המרכזי באירופה לדוגמא: אם נמזג יורו עם מטבע של גרמניה החיסרון הוא שיש מועצה שמנהלת את הבנק המרכזי שאנשיה נבחרים ע"י פוליטיקה פנימית והחלטות שמתקבלות יכולות להתאים למדינה אחת אך לא בהכרח למדינה אחרת. וההחלטות יכולות לסטות ממה שרצוי.

מודל דורות חופפים. במודל קיים משק אינסופי שתמיד יש בו 2 דורות: דור מבוגרים ודור צעירים והדורות מתחלפים. אופי המודל- הדור דואג רק לעצמו (לא מייצג את המציאות).
האם לספר על פגיעת מטאור או לשמור על כך בסוד? צריך לבדוק את רמת התועלת בכל נק' זמן שבה נספר לציבור על האסון הקרב. אם נפרסם את הידיעה עכשיו הצעירים לא יפקידו כלום מאחר שהם יודעים כי לא יקבלו את זה בהמשך וכך גם כל ה10 דורות הבאים בתגובת שרשרת. ההבנה שעוד 10 דורות יושמד העולם גורמת לכך שהחל מהיום צעירים יצרכו הכול ולא ישאירו כלום לזקנים ולכן נרצה לשמור על העניין בסוד אבל ככלכלנים יש לעשות פונקצית רווחה ולמצוא את הנק' שממקסמת את הרווח.
לפי פרטו (לעזור למישהו לא על חשבון מישהו אחר) פונקצית התועלת- U=LN(C1)+LN(C2)
לפי פונקצית התועלת עדיף להימנע מחשיפת המידע עד שמגיעים אל הדור האחרון, כי אחרי שחשפת את המידע חרגנו מאופטימום פרטו! בדור האחרון בלאו הכי הזמן מוגבל וכך אין חשש ממשי מכך שאנשים יבזבזו את הונם.

לא נכון- 3 גורמים לריביות, רמת ריבית: 1.קצב ילודה גבוה יוצר לאורך זמן מס' גדול של אנשים המפקידים כסף וחוסכים, ומכאן העלייה בשיעורי הריבית. בנוסף כמות האנשים עולה והיצע הכסף יורד, מה שגורר עליית ריבית (ללא תיקון של הדפסת מזומנים נוספים).
2. ערך הזמן- ערך הכסף בהווה תמיד שווה יותר מערך הכסף בעתיד, לכן כדי לתמרץ לחסוך נדרשת ריבית חיובית. ללא ריבית כל הכסף יתבזבז על צריכה או חסכונות לטווח קצר. האי וודאות של מה יקרה בעתיד יוצר לנו את הצורך לצרוך עכשיו באותה מידה שאני רוצה לחסוך.
3. תשואה על הון- כשהתשואה עולה הריבית עולה לפי תשואה זו נקבעת רמת הביקוש לחסכונות רמת הביקוש משפיעה על גובה הריבית . (אם רמת הביקוש נמוכה-הריבית גבוהה ולהפך).

כפי שניתן לראות פונקצית החסכון במשק בפועל היא אינה ליניארית מה שיוצר מספר נקודות חיתוך.
נק אלו מתפקדות כדרגות חיסכון ולעבור מדרגות חסכון אחת לבאה נדרשת עלייה דרמתית בהכנסות
כלומר גם אם ישנה עלייה בהכנסה מעל נקודת מסוימת הדחף יהיה שלילי וישנה חזרה לנקודת מכל האזורים שסביב לה, ובפועל לא מתרחשת עלייה המיוחלת ברמת החסכון שתפתור את בעיית העוני בטווח הארוך.
למדינה ענייה אין אפשרות לפרוץ קדימה ובעצם מדינה עשירה תישאר עשירה, (הנק הגבוהה בגרף) ומדינה ענייה (במצב הנתון ללא עזרה) תישאר ענייה,(נמוכה בגרף).
זה נקרא "מלכודת העוני" מכיוון שמי שנשאר למטה נדחף לתחתית ומי שמעל הנקודה יהיה יותר עשיר.
איך אפשר לפתור את הבעיה? א. להוריד את הקו ע"י הורדת ילודה. ב. להשיג הון מסיבי.
ג. להגדיל צריכה, (להרים את הקו) אפשר לעשות זאת מלאכותית (ע"י חסכון)- כמו בישראל.

מערכת של הצמדת הדולר לזהב והצמדת שאר המטבעות לדולר. IMF קרן המטבע הבין לאומי, במסגרת מדיניות זו היה לעודד הלוואות למדיניות בקשיים. המטרה להמריץ את כלכלתן ולמנוע כניסתן למיתון. (מיתון היה יכול לגרום לתגובת שרשרת בשאר המדינות ויפגע ביבוא וביצוא). קיינס אימץ שיטה זאת למרות שנגדה את תורתו, הוא ניסה להשיג ע"י שיטה זו , עידוד צמיחה עולמית אחרי מלחמת העולם השנייה ע"י חיזוק היחסים בין המדינות וע"י הגדלת הגלובליזציה. ארה"ב הדפיסה דולרים למרות שלא היה לה זהב וצרפת לטשה עיניים כלפי השליטה האמריקאית בכלכלה העולמית. דגול צבר דולרים ובא להמיר את הדולר לזהב ולארה"ב לא היה זהב לתת לו, וכך שיטה זו בעצם הגיעה לסיומה.

שאלת נכון \ לא נכון
לא נכון- המשפט מתחלק ל-2 חלק ראשון לא נכון, חלק שני נכון.
שער חליפין קבוע- ריבית מקומית שווה לריבית חו"ל דבר המבטל מדיניות מוניטרית, ויוצר עקומת LM גמישה לחלוטין. כלומר כל שינוי אפשרי בעקומת IS אינו ישפיע על ערך המטבע, אולם אין פרוש הדבר שגירעון פיסקלי אינו יכול להשפיע על רמת התמ"ג.
חלק 2- נכון. ההגבלות של האיחוד 3% גירעון באו מחשש שאחת המדינות החברות באיחוד תפשוט רגל ותגרום לירידת ערך המטבע מה שיגרור את כל היבשת למשבר כלכלי עמוק, ההגבלה שומרת על יציבות.
אולם יזמו הגבלות האיחוד לא לקחו בחשבון שכדי לצאת ממיתון הריבית שהריבית קבועה אין דרך אחרת חוץ מלהגדיל את הגירעון. 5 מדינות: גרמניה, איטליה, צרפת, פורטוגל ויוון חרגו מהגירעון, הופעל עליהם קנס אך הם לא שילמו אותו, בעקבות כך המדינות הצליחו לשכנע את כל מדינות האיחוד להתיר גירעון העולה על 3% מהתמ"ג.

כלכלן 1, הקלאסי: ישנה ירידה בתמ"ג נגרם כתוצאה מירידה בהיצע וזה קורה. לא צריך לעשות כלום מכיוון שהמשק מביא את עצמו לשיווי משקל ע"י כוחות השוק.
כלכלן 2, הניאו קלאסי: שוב לא צריך לעשות כלום מכיוון שהמשק מביא את עצמו לשיווי משקל מכוחות השוק. מה שגורם לירידה בתמ"ג הוא ירידה בהיצע הכסף, שגרמה לעליית הריבית שגרמה לירידה בהשקעות ובביקושים.
כלכלן 3,הקיינסיאני: משק לא מבריא מעצמו הפתרון הוא הורדת מסים שתגביר צריכה וכן יצירת גירעון שתגרום להגדלת ביקושים ולעלייה בתמ"ג.
כלכלן 4, המוניטריסט לפי פרידמן:גירעונות ממשלה לא יגבירו ביקושים כיון שהציבור יודע כי הורדת מסים היום תגביר בעתיד העלאת מסים ולכן הציבור לא יגדיל את צריכתו אלא את חסכונו והביקוש לא יגדל ולכן הפתרון הוא הגדלת היצע כסף שתביא לירידה בריבית שתביא לגידול בהשקעות. אם קיימת אבטלה אז הכלכלן ה1 טועה כי לפי מודל קלאסי אין אבטלה. אם תמ"ג יורד ואין אבטלה אז זו אכן בעיה של חוסר בהיצע והוא צודק. אם ישנה אבטלה ומיתון קטן אז סביר להניח שהבעיה תיפטר מעצמה( הניאוקלאסי צודק) אם ישנה אבטלה ומיתון רציני וירידה גדולה בביקוש אז המשק כנראה לא יבריא מעצמו ויש צורך בטיפול קינסיאני\פרידמן.
לפי האנשים נדע, אם הם חוסכים הרבה מפני חשש להעלאת מסים בעתיד אז פרידמן צודק יש להוריד ריבית ע"י הגדלת MS. אם אנשים מגדילים צריכה בעת העלאת גירעון ולא מגדילים חיסכון אז קינסיאני צודק והפתרון הוא הגדלת גירעון.

מחירים בטווח הקצר לא מתעדכנים כלפי מטה ויכולים רק לעלות, על מנת להעלות ביקוש ממצב דפלציה (אבטלה) יש להעלות ביקושים (G) וכן ניתן להגדיל היצע כסף שיגרום להורדת הריבית שתגרום להעלאת השקעות.
הגישה ניאו קלאסית- מחירים מאוד גמישים ומשתנים מהר במצב אבטלה אין צורך להעלות ביקוש מצרפי בגלל שזה מצב זמני בלבד שישתנה ע"י כוחות השוק.
הגישה מוניטרי סטית (פרידמן)- מאמינים שהמחירים אינם משתנים באופן תמידי בדומה לשיטה הקינסיאנית אמנם בשונה משיטה זו סבורים כי בעת מצב אבטלה העלאת גירעון ע"י הגדלת G והקטנת T לא תביא לעליה מבוקשת בביקוש המצרפי, כיון שהציבור לא יצרוך יותר עקב ירידה בתוצר, אלא יגדיל את חסכונו כיוון שהוא צופה עליית מסים עתידית.

א.ד"ר פרנקל ניסה ליצור אינפלציה ברמה של 0 וזה קיצוני מידי,יש הטוענים כי אינפלציה ברמה של 5%-6% לשנה היא אופטימלית. קצת אינפלציה מורידה את השכר הריאלי שבאופן טבעי גדל בד"כ וכך רמת האבטלה עקב גובה השכר יורדת.
ב. הורדת האינפלציה הייתה מהירה מידיי. לפי הגישה הקיינסיאנית מחירים מתעדכנים לאט וכדי שלא יגרם מיתון נדרש להורידם לאט כיוון שבהורדה מהירה של מחירים קופץ השכר הריאלי במשק שגורם לפיטורין ומעלה את המיתון.
ג. ד"ר פרנקל העלה ריבית בצורה דרסטית כדי להילחם באינפלציה, הציבור מכר דולרים וקנה ₪ מה שגרם לעליית השקל ולירידה של ערך הדולר (תיסוף). ד"ר פרנקל עקב כך לשמור על רמה מסוימת של הדולר ולכן הדפיס שקל והעלה את ביקוש בנק ישראל לדולרים, עקב כך הפסיד כסף רב כיוון שערך הדולר ירד.

התנהגויות האישה שגורמים לבעל חוסר רצון להמשיך לחיות עם האישה
1. עובדת על דת משה- מקיימת עמו יחסי אישות בזמן בנידה, אישה נודרת, נותנת לבעל לאכול אוכל לא כשר. עברות כאלו הן עברות מהתורה והאישה גורמת לבעל לעבור על חוקי תורה, וכמובן שהבעל יצטרך להוכיח את הדברים. אבל אם האישה אומרת תשמע זה היה במקרה, חד פעמי, תום לב, אני פחדתי ממך, בשוגג זה אומר שהיא לא התכוונה להכשילו במזיד. במקרים כאלו לבעל לא יהיה עילה לגירושין. דוגמא: הבעל תבע את אישתו בבית דין מכיוון שהיא מכשילה אותו אך לאחר שהגיעו לבית דין החליט שסלח לה התביעה נמחקת. הסליחה לאישה יכולה להיות הן במפורש והן לא במפורש (עצם העובדה שהוא ממשיך לחיות אתה).
2. עוברת על דת יהודית- עוברת על הוראות של חכמים (צניעות, חוסר פריצות) הבעל יכול לבוא לטעון בבית דין שהיא לא מתנהגת בצניעות ואז יחייבו אותה לקבל את הגט ממנו. (לא רק בפן פיזי אלא גם בפן מילולי יכול להתבטא הפריצות, פלרטטנית).
3. אם בינו לבינה היא מקללת אותו זה לא אומר שהיא מחייב אותו שהוא צריך לתת גט מכיוון שזה לא בפני אחרים. (צריך עדים). אך אם האישה תגיד שזה חד פעמי או מספר פעמים בודדות של מעידה זה אומר שהיא לא תמשך להתנהג כך בעתיד זה לא מחייב אותה לקבלת גט אך אם היא תאמר שהיא מתנהגת ככה בגללך, תפסיק להעליב ולהשפיל ויהיה טוב מכיוון שבגלל שהוא התנהג לא כראוי היא החזירה לך בצורה כזאת היא לא תקבל גט. לבסוף אם הם הלכו לבית דין ושם יש סולחה היא לא תחויב בקבלת גט.
4. עושה מעשה כיעור- אם אישה עושה מעשים כאלו שגורמים לבעל לחשוד שהיא מזנה תחתיו ומקיימת יחסי אישות עם אדם אחר אך כאן לא מדובר בהוכחות חותכות אך יש נסיבות עקיפות שמהן אפשר להבין שהיא מזנה תחתיו (בוגדת בו), לדוגמא: אם האישה נכנסת לחדר יחד עם גבר מסוים וזה לא במסגרת כלשהי, הגמרא מתייחסת לזה כעילה גם "רוק על גבי הכילה", "נעליים הפוכות", בימינו היום כאשר האישה משתהה עם הבעל יותר מחמש דקות בחדר אחר זה חשוד! כנ"ל נוסעים באוטו, נמצאים מכתבים בהם נרשמים דברים המתעדים דברים כאלו ואחרים הגורמים לחשדו של הבעל. כל אלו ראיות מצטברות לעושה ממעשי כיעור אך ככל הנראה האישה "עושה מעשה כיעור" צריך כביכול בעבר שני עדים וכיום בלש,מצלמות, דור שלישי וכ"ו. כשהבעל טוען שהאישה עשתה מעשי כיעור אין חיוב מצדו להתגרש ממנה אז למה עושה זאת? כי ברגע שנרשם שישנו חשד אשר יגרום לאישה להתחתן עם הגבר אשר רשום בתעודת גירושין השם של הבחור אתו היא בגדה.
5.זנתה תחת בעלה (לא צריך פירוט)

התנהגות בין בני הזוג- אם אחד מבני הזוג מתנהג כשלא כהוגן לא בצורה מתאימה אפשר לחייבו לתת לאישתו גט. (אם הוא אשם). או אפשר לחייב את האישה לקבל גט אם היא אשמה. א. סירוב לקיים יחסי אישות- עילה טובה לחייב את הבעל לתת גט לאישתו. ב. אם האישה מסרבת לבוא ביחסי אישות עם בעלה זה סיבה לחייב אותה לקבל גט. ג. סירוב לתשלום מזונות- הבעל יכול לשלם מזונות אך הוא לא רוצה.(גט) אך אם הבעל רוצה לשלם אך אין מאיפה הוא צריך לתת משהו.(תן כסות, תן מה שאפשר). ד. לגבי הוצאה לפועל- כאשר אישה מקבלת את המזונות שלה באופן קבוע באמצעות הוצאה לפועל: פקודות מעשר לבעל, עיקולים, אי נעימויות. אז לבסוף אף שהיא מקבל מזונות היא עדיין יכולה לדרוש גט ולקבלו. ה. כאשר בעל מתנהג לאישתו בצורה אלימה, אלימות פיזית (הלקאות), אלימות מילולית, אם היא לא מסוגלת לחיות בצורה של השפלות עקב התנהגות הבעל יש לאישה עילה טובה לגירושין. זאת מכיוון שזה בא בניגוד להלכה שבו בן אדם צריך לכבד את אישתו יותר מגופו, ולאהוב אותה לפחות כמו שהוא אוהב את עצמו."ולא יתיר עליה אימה יתרה". אם בני הזוג תמיד חייו כאשר קללות וצעקות והשפלות זה בשגרה אצל בני הזוג זה לא עילה לגירושין. אלימות מילולית נמדדת באופן סובייקטיבית בכל בית באופן שונה. אם בעל מתנהג באופן חד פעמי או למקרים בודדים בצורה כזאת לא יחייבו את הבעל לתת גט לאישתו. ההתנהגות הלא נאותה תצטרך להיות מוכחת כרבת פעמים ואם יבוא הבעל לבית הדין ויגיד "טוב אני משנה את התנהגותי הרעה להתנהגות טובה" בית הדין ייתן לו אורכה ואם באמת יעמוד בזמן הקצוב הוא לא יהיה חייב לתת גט לאישתו. אם הבעל יוכיח שהתנהגותו הרעה נובעת מהיחס של אישתו אליו מהתגרויות אליו לא יחשב את הדבר כעילה לגירושין. ו. בעל במכריח את אישתו לעבור על מצוות התורה. לדוגמא: בעל שמכריח את אישתו לבוא אתו ביחסי אישות בזמן שהיא נידה, בעל שמכריח את אישתו לאכול נבלות וטרפות, (האישה צריכה להוכיח). אך אם האישה עושה זאת מרצונה הבעל לא מחויב במתן גט. דוגמא נוספת: רואה זונות- בעל שבוגד באישתו וחי עם אישה אחרת זה דבר אשר מחייב אותו למתן גט. כאשר הבעל חי עם אישה אחרת הוא מאבד "מהונו ואונו" ולכן יחייבו אותו לתת לאישתו החוקית גט. (לא תהיה לא מניעה להתחתן עם המאהבת שלו). אשתו החוקית גם טוענת שהיא פוחדת להידבק מהאישה האחרת שהוא חי אתה. היא אף יכולה לטעון שהוא מאוס עליה בגלל שהוא עזב לטובת אחרת. בכל המקרים הללו הגבר יחויב במתן גט לאישתו אך אם יאמר הבעל שהוא חוזר הביתה לחיות אתה, הטענות יבוטלו והוא לא יחויב במתן גט. ז. אם הבעל יטען שהוא חי עם אישה אחרת בגללך כי את מורדת בו כתגובה לפרובוקציות שאת עושה (כמו לא באה עמו ביחסי אישות) כלומר תהיי נורמלית פתחי רגליים והוא יחזור.

משטר של שער חליפין קבוע גורם לביטול המטבע שלך ולהשתמש במטבע אחר, האם זה עובד? ספקולנטים לא ישפיעו כי לא יהיה מטבע לתקוף וזו חסימה של כניסת ספקולנטים וזהו יתרון גדול.
*נבחר במטבע חזק $ או יורו- עלויות העברה כרוך בהפסדים לדוג' שינוי השקלים לדולרים וכל החוזים אלו עליות כבדות, ריביות. * מועצת מטבע (כתחליף לבנק המרכזי)- תפקידם לשמור על שווי מטבע ובמועצה עובדים לפי רזרבות ולא מנפיקים מטבע מקומי אלה אם יש בצד רזרבות.
במקום שאנשים יסתובבו עם $ הם יסתובבו עם שקלים וה-$ שהבנק יקבלו ריבית וזו שיטה מבחינה פיסקאלית הרבה יותר יעילה. למועצת המטבע יש יתרון של גמישות להיצמד למטבעות שונים ואפילו לעשות סל מטבעות וגם יש ריבית שזה יתרון הבעיה עם השיטה הזאת שצריך לנהל אותה בקפדנות ולא רצוי להצמיד למטבע אחד. *הצמדה שזה קצת שונה משער חליפין שבוע: לדוגמא:דולר ששווה 4 ₪ לא חייב להחזיק רזרבות בסכום שווה כדי לשמור על כך אבל הסכנה היא שיכולים לתקוף אותך ספקולנטים.
ובהצמדה אתה יכול להדפיס המון כסף ועדיין לשמור על שער חליפין קבוע ואז אתה חשוף לספקולנטים ואין לך חסינות. עוד חסרון שיכול להוות גם יתרון הוא שאני יכול לקיים מדיניות מוניטארית שיכולה להתפוצץ לי בפנים או שאנצל את המדיניות המוניטארית ושער חליפין קבוע.
* באיחוד מטבעות נמזג מטבעות ונזכה לרווחים בריבית בבנק המרכזי באירופה לדוגמא: אם נמזג יורו עם מטבע של גרמניה החיסרון הוא שיש מועצה שמנהלת את הבנק המרכזי שאנשיה נבחרים ע"י פוליטיקה פנימית והחלטות שמתקבלות יכולות להתאים למדינה אחת אך לא בהכרח למדינה אחרת. וההחלטות יכולות לסטות ממה שרצוי.

כפי שניתן לראות פונקצית החסכון במשק בפועל היא אינה ליניארית מה שיוצר מספר נקודות חיתוך.
נק אלו מתפקדות כדרגות חיסכון ולעבור מדרגות חסכון אחת לבאה נדרשת עלייה דרמתית בהכנסות
כלומר גם אם ישנה עלייה בהכנסה מעל נקודת מסוימת הדחף יהיה שלילי וישנה חזרה לנקודת מכל האזורים שסביב לה, ובפועל לא מתרחשת עלייה המיוחלת ברמת החסכון שתפתור את בעיית העוני בטווח הארוך.
למדינה ענייה אין אפשרות לפרוץ קדימה ובעצם מדינה עשירה תישאר עשירה, (הנק הגבוהה בגרף) ומדינה ענייה (במצב הנתון ללא עזרה) תישאר ענייה,(נמוכה בגרף).
זה נקרא "מלכודת העוני" מכיוון שמי שנשאר למטה נדחף לתחתית ומי שמעל הנקודה יהיה יותר עשיר.
איך אפשר לפתור את הבעיה? א. להוריד את הקו ע"י הורדת ילודה. ב. להשיג הון מסיבי.
ג. להגדיל צריכה, (להרים את הקו) אפשר לעשות זאת מלאכותית (ע"י חסכון)- כמו בישראל.

הצעד של הצמדה לדולר חוסך עלויות של מסחר בין מדינות- מה אנחנו יודעים על מדינות שהמטבעות שלהם צמודים- המסחר הרבה יותר חופשי אותו דבר כלפי השקעות ותיירות. מדינות צמודות אחת לשניה הופכים להיות אותו משק הם עוברים אינטגרציה.
טיוואן לא מעונינים למסור את השליטה המוניטרית לסין והונג קונג כבר הוצמדה לדולר ושינוי יגרום לנזק עצום במסחר ופגיעה במעמדה כמרכז כלכלי מחוזי. כתוצאה מכך מה שנותר לסין זה להצמד לדולר.
הקשר לעמדתו של ליפו בהצמדת המטבעות בין ישראל-ירדן הוא זה שרצוי שהשקל והדינר יהיו צמודים לדולר וזאת על מנת לאפשר מסחר נוח יותר ומכיוון שהיחסים המדיניים\ כלכליים עם ארה"ב טובים יותר מאשר היחסים עם אירופה (יורו) אז ישנה עדיפות לקבל את הדולר מאשר את היורו. עוד דוגמא שלפיה מומלץ להצמיד את השקל לדולר היא בגלל שהאוכלוסייה של היהודים בארה"ב היא גדולה מאשר באירופה (בערך 6 מליון יהודים) אשר שוקלים לעלות לארץ וכדי לדעת את שוויו האמיתי של כספם מומלץ לעשות הצמדה.

מחירים בטווח הקצר לא מתעדכנים כלפי מטה ויכולים רק לעלות, על מנת להעלות ביקוש ממצב דפלציה (אבטלה) יש להעלות ביקושים (G) וכן ניתן להגדיל היצע כסף שיגרום להורדת הריבית שתגרום להעלאת השקעות.
גישה ניאו קלאסית- מחירים מאוד גמישים ומשתנים מהר במצב אבטלה אין צורך להעלות ביקוש מצרפי בגלל שזה מצב זמני בלבד שישתנה ע"י כוחות השוק.
גישה מוניטרי סטית (פרידמן)- מאמינים שהמחירים אינם משתנים באופן תמידי בדומה לשיטה הקינסיאנית אמנם בשונה משיטה זו סבורים כי בעת מצב אבטלה העלאת גירעון ע"י הגדלת G והקטנת T לא תביא לעליה מבוקשת בביקוש המצרפי, כיון שהציבור לא יצרוך יותר עקב ירידה בתוצר, אלא יגדיל את חסכונו כיוון שהוא צופה עליית מסים עתידית!!!

כניסה

ניווט

סקר